|
מרים דוד
בת אביבה ואריה
נולדה: ו' אייר ה'תרצ"ד - 21.04.1934
מירהל'ה נפרדה מאיתנו בשלהי חודש ינואר החורפי והגשום, בעת שהחיטה מתחילה להשתבל. ב-21 ליוני 2024 אמורה היתה מירהל'ה לחגוג 90 שנה, אבל היא החליטה להקדים את מנוחתה, ואנו כאן כדי להפרד ולהוקיר את זכרה רב הפעלים. מרים נולדה בגשר כאחת מראשוני ילדי אשדות יעקב, בת בכורה מתוך שלושה, לאריה ואביבה נישט (שהפך לניב) ממייסדי הקיבוץ- אנשים ערכיים וצנועים. אביה שרת בהגנה ובהמשך בתפקידים בטחוניים נוספים בעוד אמא מגדלת את ילדיה בשקט, בצנעה ובלי טרוניה. מירהל'ה, תלמידתו של יצחק מאור, חוותה את הפילוג של שנת 51 בהיותה בכיתה י"א, בשעה שרוב חבריה לשכבה עוברים לקיבוץ המקביל. היא מקבלת את המציאות ובסיום י"ב מתגייסת לחיל הקשר של צה"ל ומגיעה עד דרגת סמל. לאחר השחרור נשלחת לסמינר למורים בגבעת השלושה בעצתו של צביקה זקצר, וכשמסיימת חוזרת לאשדות והופכת למחנכת ומורה, בבית הספר המקומי, כשתחת שרביטה דורות של תלמידים שזוכרים אותה לטוב, בעיקר בזכות הוראת המתמטיקה, מקצוע שהרתיע רבים. בהמשך הפכה למנהלת בית הספר. לאחר מכן עברה ללמד בטבריה. תוך כדי כך מסע החיים היא מכירה את מוינה דוד, איש מסדה וכאן נולדים ארבעת ילדיהם: גדעון, שמואליק, דורית ובן הזקונים יואב, תוך שהיא מקדישה חלק ניכר מזמנה למלאכות יד שונות, וגם כאן מתגלה היצירתיות העצומה הגלומה בעשר אצבעותיה. לאחר עשרים שנות הוראה וניהול היא נכנסת להנהלת החשבונות, כאן באים לביטוי דייקנותה, זיכרונה המצויין והקפדתה על כל תג ופרט, מקום בו היא מתמידה עד צאתה לגימלאות. כישוריה המוזיקליים באים לידי ביטוי בתזמורת כלי המיתר בניצוחו של אברהם ארליך שם משתתפת גם אחותה הצעירה רוחל'ה. תזמורת שפועלת עד עצם ימים אלה. חבריה, שכניה ומכריה של מירהל'ה, וכאלה ישנם רבים, מעידים על אישה חביבה, נחמדה בעלת חוש הומור מפותח ויכולת סיפורית נדירה. אחת שיודעת הכל, תמיד בעניינים ובעלת זיכרון מצויין, ששמחת החיים לא משה ממנה למרות עיוורון שלקתה בו בחודשים האחרונים של חייה. נזכור אותך בחיוכך המשובב כשאת נוסעת לבד בקלנועית לנהריים, ובאופטימיות חסרת המעצורים. חברי אשדות הניחה בנים ובת, נכדים ונכדות. ת.נ.צ.ב.ה
|
|
|||||||||||||||||||||||||||||||||||
