|
הדס קיים
בת שרה ובנימין ברומיל
נולדה: י"ט בניסן ה'תש"ו - 20.04.1946
הדס נולדה באשדות יעקב. למדה בבית הספר היסודי בקיבוץ ובתיכון ב"בית ירח". בין השנים 1964 - 1966 שרתה בצבא. בבגרותה הדס הייתה תמיד בכל מקום בקיבוץ שצריך בו עזרה, אוכל לחבר חולה, הסעה של חבר ללא רישיון. עבודה בשבת, גיוסים. תמיד פועלת מהר כדי להספיק יותר. ב - 1982 הדס נבחרה באשדות להיות מרכזת בריאות. למי שלא קיבוצניק, אסביר שזה תפקיד שמשרת את כל מי שחולה, מי שכואב לו, מי שזקוק לניתוח, מי שמאושפז בבית חולים, כלומר תפקיד שפוגש אנשים ברגעים קשים שלהם. קלאסי להדס, אישה עם נשמה גדולה ולב רחב והיא מילאה את התפקיד במסירות במשך 4 שנים. ב-1986 הדס מסיימת תפקיד אחד של 24/7 ועוברת לתפקיד אחר של 24/7, מטפלת של חברת הנוער "רעות" ביחד עם דובי שושני ורפי בן נאים. למי שלא קיבוצניק אספר שחברת נוער אלו נערים שמגיעים לקיבוץ ללא הורים והדס משמשת להם כאמא מההשכמה ועד כיבוי אורות עם דאגה לכולם יחד ודאגה אישית לכל נער ונערה. גם את התפקיד הזה הדס מילאה במשך ארבע שנים (עד 1990). הדס הייתה 100% קיבוצניקית. בראיון בעלון ב 1989 על השאלה "מה היית מכניסה לציור של אשדות יעקב?" הדס אומרת את "בית אחדות" (הבית הסיעודי בקיבוץ), את מחסן הבגדים ואת חדר האוכל מבפנים. "לשאלה מה טוב לך בקיבוץ? היא עונה: "כשאני קמה כל בוקר ואומרים לי 'שלום' יפה. או 'בוקר טוב' זה עושה לי את היום. למשל הבוקר פתחתי את החלון, ראיתי תמרים, שכנה אחת אמרה לי 'בוקר טוב', אחרת, 'מה נשמע?' זה מה שחשוב לי. אני חיה פה כי טוב לי. טוב לי עם האנשים, טוב לי בעבודה. אני מרגישה שאני תורמת לקיבוץ וכרגע בעבודה עם חברת הנוער אני גם תורמת למדינה. וגם, טוב לי עם החינוך של הילדים שלי, אני חושבת שמערכת החינוך כולה משקיעה מעל ומעבר בילדים. בכללי, אני מרגישה את הדאגה של כולם מסביבי – בשמחה ובעצב." 1990 לאחר קורסי הנהלת חשבונות 1 ו – 2 הדס החלה לעבוד במחלקת הכספים במפעל "לוג – מוצרים פלסטיים". ב- 1999 היא קיבלה ממנכ"ל לוג וממנהל הכספים פרס העובדת המצטיינת ואלו הנימוקים לקבלת הפרס: במסגרת עבודתה ב"הנהלת חשבונות ספקים" הדס לקחה על עצמה אחריות נוספת כפקידה במחסן תוצרת גמורה, כלומר, הדס לקחה על עצמה למלא שתי משרות. רצונה של הדס לעמוד באחריות שלקחה על עצמה, מביא אותה לעבוד מידי יום 11-12 שעות והיא עושה כל מאמץ לעמוד במטלות הקשות שלקחה על עצמה. מהלך זה ראוי להערכה ולהוקרה ועל כן החלטנו להעניק להדס קיים את הפרס." הדס עבדה בלוג עשרים וארבע שנים, עד ליציאתה לפנסיה ב – 2014. זה לא הפריעה לה ב- 2015 לקחת על עצמה להיות אם בית של גרעין "צבר" שוב עבודה 24/7 הפעם עם נערים מחו"ל שהגיעו מארץ זרה עם שפה זרה ללא הורים – להתגייס לצה"ל והדס, למרות שהיא כבר סבתא, לנערים האלה היא אמא במשרה מלאה מהבוקר עד הערב, דואגת לאוכל, לכביסה, לניקיון ולהיות אוזן קשבת, גם בתקופה שהם בקיבוץ וגם כשהם כבר חיילים. תוך כדי מילוי כל תפקידיה הרשמיים, הדס ממשיכה לעזור לכל מי שצריך בקיבוץ ולא צריך לחפש אותה, היא מוצאת בעצמה את מי שצריך, את מי שזקוק. הדס הייתה תמיד בצוות מועדון הקשישים, מכינה את המועדון, מסדרת, דואגת לכיבוד, היא הייתה פעילה בארגון טיולים לוותיקים, דואגת אישית לכל אחד ואחת. ובשעת אבל על מות חברה או חבר, הדס תמיד שם, בודקת מה צריך מביאה, מנקה, מסדרת, מזיזה. ולא רק בקיבוץ. בדיוק היום לפני חודש ב"כנס הוקרה ארצי לגמלאים מתנדבים מצטיינים". הדס קיבלה תעודת הצטיינות שבה נכתב: "הדס קיים החלה את התנדבותה ב"עמותת המייסדים בעמק הירדן" בשנת 2003 ומתנדבת בה עד היום. היא עושה זאת במסירות ללא פשרות נענית לכל צרכי העמותה בדגש על קליטת מבקרים חדשים וסיוע בהתאקלמותם. הדס אישה מעוררת השראה, התברכה ביכולת נתינה ורגישות יוצאת דופן לצרכי הזולת. תרומתך רבת השנים הטביעה חותם משמעותי, באיכות השירות שהעמותה מעניקה לוותיקים. אשרינו שזכינו בך." סיפרתי המון ועוד לא הזכרתי את שני בניה עמרי ואופיר אותם גידלה כמעט לבדה ולא את נשותיהם קטיה ולילך שאהבה ולא את נכדיה נטע, תומר, רז, בר וזיו, עליהם השתגעה. ולא סיפרתי על עבודות היד המיוחדות של הדס, בסריגה, ברקמה ולא אמרתי שום מילה על העוגות המפורסמות שאפתה. צריך להשאיר משהו גם לדוברים אחרים. הדס היקרה! חברות וחברי קיבוץ אשדות יעקב אבלים על לכתך. עשית כאן המון, לוג סיפרו על שתי משרות שעשית שם בו זמנית. אנחנו יודעים שכל חייך היית לפחות בשתי משרות. תחסרי לנו בנוף האשדותי. נוחי בשלום על משכבך. יהי זכרך ברוך. יונתן אלתר ת.נ.צ.ב.ה
|
|
|||||||||||||||||||||||||||||||||||
