|
שמעון רוזנבאום חלקת הקבר
בן הינדה ושמואל
נולד: י"ד תמוז ה'תרפ"ג – 28.06.1923
שמעון עלה מגרמניה בעליית הנוער והצטרף לחברת הנוער ג' במשקנו. לאחר מסיבת גמר שנה להכשרתם יצא עם עוד נערים להתרחץ ליד סכר הירדן ושם טבע. בן 17 היה במותו.
אריה פנר מספר על שמעון: בשני ליולי 1923 נולד שמעון בליפציג שבגרמניה. הוריו עזבוהו בעודו תינוק, ומשפחה יהודית כפרית אימצה אותו וגידלתהו. הוא הרגיש טוב מאד בבית זה שאהבוהו כבן. מחוץ לחנות שהיתה להם, עסקו גם בחקלאות וגם שמעון עבד מקטנותו במקצוע זה ומכאן אהבתו לטבע ולחקלאות. עם כניסתו לבית ספר הכפרי מתבלט יצרו ללימודים. הוא ניצל כל הזדמנות לרכוש דעת. בהשכלתו התקדם בהיכנסו לבית הספר היהודי. בבית קיבל, במידת מה, חינוך דתי ובבית הספר התמסר בעיקר להיסטוריה היהודית ולעברית. כבר בבית הספר התבלטה אהבתו לרעהו. לא פעם הענישו אותו תחת חבר אחר, מפני שהוא לא רצה לבגוד בחברו ולגלות את האשם. במשטר חמור וקפדני היה חינוכו בבית וגם בבית הספר. כאשר המצב הכלכלי של מאמציו הלך ורע, עקב שלטון הרשע, הם שלחוהו להכשרה. את החינוך בהכשרה גם כן תאר לעצמו כחמור וקשה. ומה גדולה היתה הפתעתו בראותו נערים צוחקים, שרים בלכתם לעבודה ובשובם ובערב בשעת הלימודים! היו אלה חיים חדשים בשבילו. הכל היה לו כל כך חדש ומוזר שבערב הראשון להיותו בהכשרה פרש מהחברה ובכה. הוא לא האמין שגם הוא יוכל להיות אחד מאלה. הוא אשר תמיד היה קשור למשפחה, לכפר ותחת פיקוח קפדני. אבל עד מהרה הסתגל לחיים אלה. כאן, בהכשרה, שמע לראשונה את המילה "ארץ- ישראל" שהוא הכיר אותה אך ורק מהתפילה. כאן נודע לו שעליו להכשיר את עצמו מבחינה גופנית ורוחנית למען השתתף בכיבוש ארץ-ישראל, זאת בשביל עמו. תיכף הבין את הדבר לכל עמקו ובלב שלם התמסר לרעיון זה. שקד על לימוד העברית. קרא בהתמדה כל ספר בו היה מדובר, ולו רק ברמזים, על ארץ-ישראל. הדגיש תמיד שבהכשרה נמצאים רק שנתיים ומוכרחים לנצל את הזמן ללימודים. גם לעבודה התייחס ברצינות ובמסירות. והנה בא ה-10 בנובמבר 1938, בו נלקח מהיהודים רכושם וקיומם נהרס. האספסוף חדר גם לקיבוץ ההכשרה וגירש את החברים. אחרי המעשה הזה החליטו שכל הנערים בגיל המתאים יעלו לארץ. לשמחת שמעון לא היה גבול ובמרץ 1939 נתגשמה שאיפתו ורגליו דרכו על אדמת הקודש. שוב הועמד בפני בעיות קשות והתאבקות פנימית. אבל, סוף, סוף התגבר על הקשיים והתרגל לחברה ולחיים החדשים. בל"ג בעומר היה יום שמחתנו, חג השנה לבואנו לארץ וביום זה מצא שמעון את מותו במצולות הירדן. ת.נ.צ.ב.ה
|
|
|||||||||||||||||||||||||||||||||||
