|
דינה שפירא חלקת הקבר
בת ישראל
נולדה: 1880
חייתה בקיבוצנו כהורה. מדברי בתה, זלמה: היה לי רצון לומר כמה מלים אודות אמא ליד הקבר הפתוח, אבל הייתי נרגשת מדי ולא יכולתי. מרגישה הנני צורך נפשי לספר במקצת עליה, כיוון שמעט מאד חברים הכירוה. בימי מהפכת אוקטובר היתה שנים רבות מנותקת מבעלה ונשארה לבדה עם 2 ילדים קטנים בחוסר כל. הצורך לדאוג לקיומם אשר הפכו את חייה לקשים מאד עשו אותה לנוקשה וחשדנית וזה נהפך אצלה לכעין השקפת עולם. נדמה היה שהכל מרחמים עליה והיא היתה גאה עד למאוד ולא רצתה בעזרה מאף אחד. זאת הסיבה שלא מצאה לה חברה ונשארה תמיד בודדה. יחד עם זה ידעה למצוא עניין בחיים ולמרות הבדידות לא ידעה שעמום מה זה. עוד בחו"ל למדה בכוחות עצמה את השפה העברית, העתון היה לה צורך חיוני, לא היה נושא כגון ספרות, מוסיקה ואמנות שאי אפשר היה לשוחח איתה אודותם ללא עניין. שעות היתה יכולה להקשיב לקונצרטים ברדיו. לפני מסר שנים החלה בלימוד השפה האנגלית והגיעה לדרגה שיכלה היתה לקרוא באופן חופשי ספרות אנגלית. למרות שלא השתתפה באספות המשק ידעה על הנעשה במשק ובכל ענף, כן היתה קוראת בקביעות את היומן. עם מחלתה השתנתה בהרבה. רצתה שיבקרוה חברים והיתה מרבה בשיחה. כשהייתי מעירה לה: 'תתעייפי מרוב דיבור' היתה תשובתה: 'כל חיי שתקתי כעת יש רצון לדבר'... סבלה שקט ולא התאוננה, לא רצתה להכביד. בשבת האחרונה אמרה לי: 'אנשים צעירים מתים הרי זה אסון גדול, לי מותר למות אני את חיי חייתי ודי לי בכך'. בקשתה נתמלאה... יהי זכרה ברוך! ת.נ.צ.ב.ה
|
|
|||||||||||||||||||||||||||||||||||
