|
יענקלה שרון
בן כרמלה ואפרים שרנסקי
נולד: כ"ז שבט ה'תרצ"ט - 16.02.1939
וזה מה שסיפר יענקלה לעבודת השורשים של זמר (הבן השלישי שלהם): נולדתי ב – 16 לפברואר 1939 בתל-אביב לכרמלה ואפריים שרנסקי. אימא הייתה עקרת בית ואבא עבד ב"סולל בונה". כשהייתי בגן, גרנו במושב רישפון וכשהתחלתי ללמוד עברנו לחולון. עם חבריי שיחקתי אז: הקפות, בנדורות ומשחקי כדור. מכיתה ה' הייתי בתנועת הנוער "השומר הצעיר. הפעילות שם מילאה את כל הזמן הפנוי שלי. היו פעולות עם המדריכים, היו מסיבות ליל שישי, טיולים ומחנות. אחד האירועים החשובים בחיי היה ההכרזה על הקמת מדינה יהודית. אני זוכר איך כל האנשים יצאו לרחובות, שרו ורקדו עד השעות המאוחרות של הלילה. אחרי השמחה הזו אני זוכר את מלחמת השחרור. אנחנו גרנו אז בחולון שהייתה עיר קטנה ליד תל אביב. כל הקרובים שלנו מתל-אביב באו לגור אצלנו בבית בגלל שהם פחדו שיפציצו את תל-אביב. אני זוכר שיום אחד באו שני מטוסים גדולים של המצרים והפציצו את תל-אביב ופתאום, בפעם הראשונה, ראינו מטוס קטן שלנו והוא הפיל את שני המטוסים המצריים. אחד המטוסים נפל ליד הבית שלנו וכל הילדים רצו לראות את שברי המטוס. קיבלתי חינוך חילוני יחד עם זה, בבית חגגו את כל החגים. בפסח, אימא הייתה מחליפה את כל כלי האוכל לכלים של פסח, היא הדליקה נרות שבת ובחנוכה הדלקנו חנוכייה. בגיל 13 עליתי לתורה בבית הכנסת כאשר את חגיגת בר המצווה עשו לי בבית, למשפחה בלבד. אני זוכר שהתרגשתי אז מאד ואפילו רעדתי קצת. אתה שואל מה זה בשבילי להיות יהודי בקיבוץ, התשובה קלה, פשוט להיות בן אדם נורמאלי. אחרי בר המצווה התחלתי לחשוב על החיים בקיבוץ. מהפעילות בתנועה, התרשמתי מהקיבוץ לטובה וצורת החיים הזאת נראתה לי נכונה. הורי קיבלה את הרעיון הזה בטבעיות. ובגיל 16 הצטרפתי לחברת נוער שזו הייתה הדרך להצטרף לקיבוץ. כבר ביום הראשון בקיבוץ, סידרו אותי לעבודה בהעמסת עופות – חוויה! ובסך הכל הסתגלתי לחיים החדשים מהר מאד, לא היו לי קשיי קליטה, לא היה שום רגע שרציתי לחזור לבית בעיר. ואת הקשר עם המשפחה שמרתי על ידי מכתבים. בצבא שרתתי בנח"ל ועם השחרור, שיניתי את שם משפחתי לשרון וגם חזרתי לקיבוץ. בחיי הקיבוציים עבדתי במספוא בבריכות הדגים, הייתי נהג של הטיולית ושל משאיות אחרות, ב – 1978 נבחרתי להיות אקונום של הקיבוץ ומ- 1986 אני מנהל המחסן בלוג. עד כאן מעובדת השורשים של זמר. שרהל'ה ויענקלה התחתנו בתקופת ההמתנה שלפני מלחמת ששת הימים, זה היה בל"ג בעומר כשהתאריך הלועזי היה 28 במאי 1967 שזה בדיוק היום לפני 56 שנים. בארכיון שמורות תוכניות רבות של אירועי תרבות וחגים חגים שיענקלה היה מופיע בהם בתפקידים שונים, כשחקן וכמצחיקן. הוא היה מצחיק מאד משום שסיפר את הבדיחות ברצינות. הוא גם היה כוכב ב"להקת הבצורת" ביחד עם אורי שיפר ועמוס גל זיכרונם לברכה, ועם עוד חברים טובים שחיים איתנו עד היום. שירה:
"בין ברושים יורד הערב שרתי את השיר הזה כדי לספר שכותב השיר, יעקב שבתאי, הוא בן דוד של יענקל'ה שלנו, ושניהם קרויים על שם אותו יעקב – סבא שלהם. וגם כדי לספר שגם יענקל'ה שלנו ידע לכתוב הוא כתב מַקָמוֹת קצרות לערבי תרבות בקיבוץ, לעלון וגם ובשעות הצורך. כאמור יענקל'ה עבר כמה ענפים בקיבוץ בכולם הוא היה מסור וחרוץ מאד ויחד עם זה, במקביל, הוא היה כל הזמן, יד ימינה של שרהל'ה אשתו ואם ארבעת ילדיהם: עונה לטלפונים, דואג להדפסת שירונים, סוחב הפסנתר החשמלי ובשעת הצורך גם סוחב הרמקול והמיקרופונים ומעבר לכל זה, אחרי שעות העבודה הרשמית, היה נוהג אותה, הלוך וחזור משעות אחר הצהריים ועד השעות הקטנות של הלילה, ובבוקר מתייצב לעבודה. יענקל'ה חי באשדות יעקב 67 שנים מלאות עבודה, תרבות, ומשפחה. נוח בשלום על משכבך אדם איש רציני, מצחיק, חרוץ ואוהב יהי זכרך ברוך! בשם בית אשדות יעקב יונתן אלתר ת.נ.צ.ב.ה
|
|
|||||||||||||||||||||||||||||||||||
