|
שמואל אוסקובסקי (סלונים)
"שנה להיעדרם מתוכנו" יומן משק גשר המוקדש לזכרם של
נולד: 1905
מתוך חוברת זכרון שיצאה לכבוד השלושה: מעטים הכירו את שם משפחתו. כאיש שעלה אלינו מתוך הפולקלור היהודי, ממעבה שכבה עמוקה מאד בעממיות היהודית. השם הפרטי כרוך בעיירה ומעלה אותה, את כולה, אתו. שמוליק סלונימר. "עמך". כורך את הספר העברי עם ההעויה היהודית, עם האמרה השגורה ביידיש העסיסית שבפיו. שמח בחלקו וצוהל, מצהיל בשמחתו את כל המסובב, מבדח במהלכיו וליצנותו נובעת ממעינות ה"אושר" שביתמות נעורים. יתום מאמו ועזוב השו"ב-החזן הנודד בגויים, במדינת הים - שמוליק עושה את דרכו בחיים, כחלוץ, ללא תלות משפחתית מנעוריו. פעיל ותוסס בנוער המפלגתי של פועלי ציון, כשוליא דמחטא בעירתו הריהו שופך מרוחו הציונית, האקטיבית, באגודה המקצועית, עושה נפשות למפלגתו ורכוש לקרן-הקיימת, לקפא"י. שבע שנותיו בארץ מ-1925 עד 1932 פרשה אחת, כמעור אחד, של חיי שיתוף והתמכרות חברית ללא לאות. החל עם עליתו לארץ, בפלוגת עפולה, עובר עם הפלוגה לחיפה. עובד בייבוש ביצות ג'ידרו ובכבישי הר-הכרמל ויעורו. ותמיד נכון, שש לקראת כל מפעל עזרה בקיבוץ. ככה גויס לארגון פלוגת רחובות בשעתה. ועם ראשית כניסת משק גשר לעבודת רוטנברג הוא בין הראשונים הבאים לעזרה ונשאר במקום. מסור, מתמכר ומתמיד בעבודה. כל שנות עבודתו בהקמת מפעל הירדן - בעמדתו האחת: במחסנאות, "סוחב" הנאמן בעול העבודה השחורה שבה, יוצר יחסי חיבה אליו, אל עבודתו, במגעו עם ההמונים. הוקם המפעל - עד היום האחרון בו ועד בכלל - הוא כאילו סיים את אשר החל, עשה את שלו, ברך על המוגמר ובפנותו לאחד הענפים במשק בוחר בענף הנהגות. וכאן בצעדיו הראשונים במשק, לאחר שבע שנות פרוזדור, טלטול בקיבוץ וכמיהה להתערות במשק הקיבוצי - על הסף, בכל ה"ברן" שבכניסה, שבהתחלה, מצאהו המות - והוא בן 27.
|
|
|||||||||||||||||||||||||||||||||||
