|
שרה אורבוך
בת אפרים ומרים
נולדה: תרס"ב - דצמבר 1902
שרה נולדה בעיירה קטנה (לציטב) אשר באוקראינה למשפחת רבנים. בבית הוריה ספגה לתוכה יחד עם חלב האם את יסודות היהדות ואהבת העם והארץ. הצטרפה לתנועת חיבת ציון, ובשלהי המהפכה בשנת 1922 עלתה לארץ. בזמן הראשון לבואה התגוררה בפלוגת המעבר בגבעת השלושה, וב-1923 הגיעה לגשר שהיתה אז בראשית צעדיה. שרה עדיין צעירה ומלאת חיים, התמסרה בכל מאודה למשק והיתה מעורבת ומקובלת בחברה. עבדה במסירות רבה בכל מקום שיצא לה לעבוד, היתה רפתנית מצוינת, לולנית בחסד עליון והצטיינה בכל העבודות שעבדה בהן במשך השנים הרבות שהייתה במקום. ברבות הימים, עם השארותה ערירית וגלמודה, נוסך טון חמור יותר ביחסה כלפי חברים, אך גם אז נשארה רכה ומסורה ביחסה לחברותיה הקרובות. אהבה לגרום הנאה לזולת, והיתה מפתיעה את הקרובים לה בזכרה לציין במשהו את ימי הולדתם וימי הולדת ילדיהם; היתה מתמסרת לביקור חולים ומופיעה אצלם עם פרח ביד, כי מי עוד כמוה ידועת חולי ומכאוב ידעה להבין לרוחו של החולה ולהזדקקותו לתשומת לב הזולת. כל ימי חייה היתה חלוצה אידיאליסטית ונאמנה לתנועתה, דרשה הרבה מעצמה וגם מאחרים. עם התגברות מחלתה לא התאוננה ונשאה את מכאוביה וסבלה בגבורה עד יומה האחרון. בעלת רצון חיים היתה, אך מחלתה הממארת האיומה חזקה הימנה והכרעתה. יהי זכרה ברוך. שרה ג. ומרים ג.
|
|
|||||||||||||||||||||||||||||||||||
