|
ישראל (שרוליק) ברקאיבן הניה ומשה
נולד: א' סיון ה'תש"ו - 31.5.1946
ישראל נולד באשדות יעקב. להלן דבריו של אברהמיק חזן עם גילוי המצבה: שרוליק בן כיתתי היקר והאהוב! תמיד היית חבר, נחוש, ענייני, קר-רוח ואף מחוספס, מנהיג אמיתי, "מלך הכתה". קראנו לך! "מלח הארץ הזו. גדלת כילד טבע. בילדותנו קינאתי בך על שבכיתה ביום ראשון היית מספר על חוויות השבת שלך עם אבא במדגה, על ציד חוגלות וברווזים ברובה אויר ועוד הרפתקאות. זוכר שרתמת את הסוסה 'עופרה' או 'פשיטה' לטיול בשדות בעגלה עם ילדי הכיתה, ובדרך הביתה היא רצה ואנחנו על העגלה רועדים מפחד. כשחזרת לקיבוץ אחרי שירות צבאי כקצין, עבדנו יחד ברפת לזמן קצר. אתה המשכת כיזם ואיש אירגון בכל מקום שעבדת, הקמת מכון לשיפוץ מנועים, מפעל הפיס, הקמת חווה לגידול פרחים בחממות ושיווקם בבורסת הפרחים העולמית. מימשת את עצמך בכל מקום שהיית. נפגשנו לשמחתי כשחזרת לאשדות מלא מרץ, נרתמת לוועדת כלבים. שיפצת את האורווה, החלפת לה גג, שתלת סביבה עצים ויזמת טיולי-מרכבות עם 'לופיו' הסוס. באורווה יצרת מקום מפגש ופרלמנט בכל בוקר. כששמעת על מצבו הרעוע של הציור של אריק על 'בית קרפ' התגייסת מיד במרץ לשיפוצו. לא היה קל בכלל עם מוסדות הקיבוץ, התפעלתי מאד מנחישותך, עוצמת המחייבות וכוח הארגון שלך. כל קושי עם הממסד עקפת, ובמקום שלא ניתן להכנס בדלת, עקפת ונכנסת מהחלון, וכך אכן התברכנו מעל המצופה בתמיכת 'יד בן-צבי' לשיפוץ כל העבודות של אריק ב'בית קרפ', בבית התרבות והתחייבות לביקור קבוצות לאשדות לראותן. בשבילי אתה גם נושא בתואר מלך הקיבוץ! היה שלום חברי ובן כיתתי היקר, נעמת לנו מאד! הקמת משפחה לתפארת ותרמת לה במלוא נפשך וגופך, עתה כילד טבע חזרת הביתה, כך נזכרך עימנו.
הניח: אישה, בנים, נכדים ונכדות. ת.נ.צ.ב.ה
|
|
|||||||||||||||||||||||||||||||||||
