|
מיכאל בן דוד (גלמן)
"שנה להיעדרם מתוכנו" יומן משק גשר המוקדש לזכרם של
נולד: 1903
מתוך חוברת זכרון שיצאה לכבוד השלושה: איש מידות, שופע און, כובש. טיפוס מובהק של חלוץ. יליד ויסוצק שבווהלין. בן בנו של יהודי ת"ח, חוכר קרקעות אצל פריצי הסביבה. עם פרוץ המלחמה, עם התמוטטות מעמד הסוחרים, עוברת המשפחה לגור בכפר, להתפרנס על חקלאות. אולם הרצונות המכוונים של הבית החסידי בווהלין אומרים להטות אותו לקראת עתיד אחר, לשו"בות, לקראת "סמיכה". וכך הוא סופג בתוכו ריח אדמת ווהלין ורוח ישראל סבא בבת אחת. ערכי עבודה ראשוניים. תורת האדמה וגידול הבהמה על אדמת נכר. גברו המצוקים, המרתקים את האיש לאדמה, את "אראלי" התלישות - והוא נשאר במחובר, נאמן לאדמה. ברכוש זה הוא עושה את עבודתו ב"החלוץ", מקים את הסניף בעיירתו ומשתתף ביצירת קיבוץ קלוסובה. בשנת 1925 עולה ארצה. בין מארגני קיבוץ ווהלין. עובד בחדרה ובשאר מושבות השומרון, תקוף קדחת ממארת. בקול הרופאים המצוים עליו את השיבה לחו"ל אינו שומע ומתגבר על המחלה. עם הצטרפות קיבוץ ווהלין לקיבוץ המאוחד ואיחודו עם הפלוגה ברחובות הולך בן-דוד לנשר. כאן מוצא לו בן-דוד כר נרחב לפעילותו, ליצריו המשקיים. בפלחה כבמטעים, בחידושיו-אמצעותיו להקלת המלאכה, לחסכון בעבודה כבאורוה, בגידול השגר, בשדה כבחצר - ידו בכל ענפי המשק. ביום בשדה ובערבים - בסידור העבודה, תוסס, מרעים את קולו, משכנע, מטיף ונוטה שכם הראשון לדוגמא אישית. לית אתר פנוי מניה במשק. ומוצא שעות פנויות גם לספר העברי. ותיק בקריאתו. מחובר למקורות התרבות העברית. "נין ונכד" שהכה שרשים באדמה זו, האם; חוטר מגזע רבני שקנה לעצמו שביתה בשטח הארצי. בן כ"ט היה במותו.
|
|
|||||||||||||||||||||||||||||||||||
