![]() ![]() |
משה הורוביץ![]() בן סימה ובן-ציון
נולד: 05.1908 עלה לארץ: 1926
מנהג בישראל, עם סתימת הגולל יש לבקש סליחה ומחילה מהנפטר, שמא לא נהגו בו כהלכה. ובהתאם למנהג זה, אנא, משה, סלח נא לי אם בניגוד לרצונך המפורש, לא להגיד דברי הספד אחרי מותך, איני יכול שלא לומר מספר מלים, ולו יהיו אלו מבולבלות ולא סדורות. לפני למעלה מיובל שנים הגיע עלם ענוג ויפהפה לפלוגת ג'ידרו – עין חרוד שבחיפה, מוורשה היהודית בא, נצר למשפחה מפוארת שראשה בן ציון הורוביץ ז"ל, אישיות מוכרת, מקובלת וידועה בחוגי הציונות והאינטליגנציה במקום. משה, כבן 17 היה בהגיעו משורות ה'חלוץ' והכשרה: חלוץ תרתי משמע, ראשון וסולל דרך לשאר בני המשפחה שבאו ברובם אחריו, וכולם מעורים בחיי הישוב. פרק של למעלה מיובל שנים לא דבר מועט הוא, ולא אבוא למנות קורות והתרחשויות של ימים עברו. אולם, רובה של תקופה זו, משה, תושב וחבר אשדות היה וכל גילגוליה גם גילגוליו היו ובכל שהתנסתה – התנסה גם הוא. עם כל זה מנקרת המחשבה: הידעו את האיש? ההכירו דיו הכוחות האינטלקטואליים והכישורים שהיו אצורים בנפש זו? כי למרבה הצער, וזאת למרות כישרונו המובהק להתבטא בשטחים רבים, משום מה, לא מצאו כישרונותיו הסדן הראוי, שיוכלו לבוא על תיקונים. מופנם היה בדול מהבריות, בודד ומסוכסך עם עצמו תמיד. והמסתור בו מרובה מהגלוי. מתוך כך, יחסי הגומלין בינו לבין החברה, שלא תמיד נוטה לקלוט ולהבין רחשי לב של זולתו. פורקן מה, היה מוצא בהתייחדו עם הספר הטוב, אוהב, וגם יודע לרדת לעומקו של השיר המובחר, אהבת נפש בינו לבין המוסיקה, אשר שימשה עבורו מקור לא אכזב של חוויות מרגשות ביותר, ומעל לכל, עינו הפקוחה ואוזנו הקשובה לכל החי והצומח סביבו. ועד ימיו האחרונים לא מש ממגדירי הצמח של איג וזהרי, ושקד על הגדרותיהם, ודעת שמותיהם של צמחים לסוגיהם. אהבתו לחי הביאה אותו לטיפול בדבורה, מקצוע, שדבק ורכש בו בקיאות רבה, עד כדי פירסום מאמריו בעברית ולועזית במבחר כתבי עת של מקצוע זה. אולם וכל זה ללא הועיל, השלווה, מעט השלווה – ממנו והלאה היתה. ורוב ימיו עברו בחתירה בלתי נלאית למצוא השביל לעצמו, ואליה – השלווה במשמע – לא הגיעה. במקומה, הדביקו האסון של קטיעת רגלו והיסורים בריתוקו לכסא הגלגלים ואי מציאת טעם עוד בחיים אלו. פקע מיתר אחרון. ונדם הלב הסוער, של אדם, שאולי הולמות ביותר פסוקו של ירמיהו: " עָקֹב הַלֵּב מִכֹּל וְאָנֻשׁ הוּא מִי יֵדָעֶנּוּ" ת.נ.צ.ב.ה מרדכי גלי
|
|