![]() ![]() |
ראובן כהןבן שרה ויוסף
נולד: ה' סיון ה'תש"ח - 12.06.1948
ראובן נולד בחיפה לפני 75 שנים פחות חודש, נצר למשפחה שורשית, דור שישי בארץ. את שרותו הצבאי עשה בחטיבת הצנחנים. "חיה אשתי שהתחנכה בקיבוץ יזרעאל", אמר ראובן, "היא שדחקה בי לעבור לקיבוץ, ומה שחיה אומרת בשבילי זה קדוש"... בשנת 1978 הגיעו לאשדות עם שני ילדיהם הבוגרים קרן ותום. ראובן נכנס לענף הבננות בניהולו של שאול אלתר. "היינו צוות על טהרת חברי הקיבוץ סיפר", "והאוירה היתה מיוחדת במינה". כישוריו המקצועיים של ראובן התבלטו מיד, וכעבור שנים אחדות נכנס לריכוז הענף למשך 3 שנים, ועוד בטרם הספיק להעביר את המושכות לבא אחריו, נקרא לדגל ללוג לתפקיד של מנהל יצור. גם כאן גילה תושיה, מחשבה מקורית והתמדה, ותרם רבות ליציבות אולם הייצור. אלא שחלומו של ראובן היה להפוך את אשדות לגן פורח, ומיד אחרי סיום הקדנציה בלוג הוא מקבל את ניהול ענף הנוי לצד שמעון וקנין, לא לפני שעבר קורס גננים במדרשת רופין. 30 שנה ניהל ראובן את גן הנוי עם בהתמדה וחריצות אין קץ, ואוי לו למי שהשליך אשפה שלא במקום או שכלבו השאיר את חותמו על אחד הדשאים. באחד העלונים נכתב: "מאז ראובן נכנס, מורגש שיפור בצורת החצר. מקומות עזובים מקבלים טיפול מיוחד, הדשאים נקצרים ומושקים בזמן". אח... היו זמנים. קפה בעשר אצל ראובן היה סממן של הקיבוץ של פעם. אנשים שמחו, קיטרו, אבל הסתכלו אחד לשני בעיניים. ראובן התגעגע לקיבוץ של אז וחשש מאובדן הדרך הקיבוצית. באותן שנים נולדו שלושת בנותיו הצעירות אור, אורן ואלה, וביתם של חיה וראובן קַרָן משמחה. תוך כדי תנועה הוא שימש בשלל תפקידים כמו סדרן רכב (המון שנים), חבר בועדה לקידום הבניה, ומנהל בריכת השחייה. גם כאן הקפיד על מצווה קלה כחמורה ודאג לכל פרט. באשדות נולדו שמונת נכדיו ונכדותיו, אותם אהב כאת בבת- עינו. ואז ביולי 2010, בלא אזהרה מוקדמת, מקבל ראובן ארוע מוחי קשה וחייו משתנים מקצה לקצה. מאדם נמרץ וזקוף קומה הוא נזקק פתאום לעזרתם של אחרים. וכאן מתגלה משפחתו, חיה וחמשת ילדיו, במלוא לכידותה ומסירותה, ומעניקה לראובן 13 שנים נוספות של דאגה, אהבה וחיבוק אין סופי. האיש שאור חייו הלך ודעך, הלך וכבה, זכה למשפחה לא רגילה שהיטיבה עימו לאורך כל הדרך, ונסכה חיוך בפניו, עד שנפרד בלא שוב. תחסר לנו איש יקר. (אבנר רון בשם הקיבוץ) הניח: אישה, בן, בנות, נכדים ונכדות. ת.נ.צ.ב.ה
|
|