![]() ![]() |
שפרה חלקבת רחל ויהונתן דנא
נולדה: כ"ז ניסן ה'תרפ"ב - 25/04/1922 עלתה לארץ: ה'תש"ב - 1942
שפרה נולדה בדמשק. כבר מגיל צעיר שאפה להגיע לארץ ישראל, אך אימה התנגדה לכך. עלתה לארץ ברגל ביחד עם אחיה הקטן מיד אחרי מות אימה. לאחר תקופה קצרה בקבוץ אפיקים הגיעה לאשדות וכאן הכירה את יוסף, בעלה לעתיד. כאן נולדו ארבעת ילדיהם: שולה, רחל, יהודה, ונגה. רוב שנותיה שפרה עבדה בכרם ובשדה והיתה ידועה בזריזותה בזמירה, בציר ואריזה. לאחר סגירת הכרם, שפרה עברה לעבוד ב"חדר ההכנה" של המטבח, ואחר כך היתה אחראית על מועדון היצירה (סב אומן). מלאת חיים ושמחה, שפרה השתתפה שנים במקהלת הקיבוץ בניצוחו של אברהם ארליך, והיתה מופיעה בריקודי השרל'ה בחתונות ובהצגות שהועלו בקיבוץ כגון: "גבירתי הנאוה" ו"מעלה קרחות". במלחמת ההתשה נהרג בנם יחידם של שפרה ויוסף, יהודה ז"ל, בעלותו של מוקש בשדות המשק, והכאב הגדול היה עמוק ונורא. על קברו אמרה שפרה: "אני מבקשת ומקווה להיות האם השכולה האחרונה". כשפרץ השלום בגבולנו עם הירדנים, אמרה שפרה: "אני מוכנה אפילו ללחוץ את ידו של האיש ששם את המוקש שהרג את בני. כי שלום הוא שלום!!!" בת 95 היתה בלכתה. הניחה: שלוש בנות, חתנים, נכדים ונכדות. נינים ונינות. ת.נ.צ.ב.ה
![]() שפרה לפני עלותה לבמה בהצגה "מעלה קרחות" |
|